ה' אומר למשה: "דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירות בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים" [יד,א], וזאת על מנת לעודד את פרעה לרדוף אחרי עם ישראל – "ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר" [יד,ג] ותוך כדי כך יחזק ה' את לב פרעה לרדוף אחרי עם ישראל על מנת שה' יעשה שפטים במצרים "ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה'" [יד, ד]. עם ישראל מקיים את מאמר ה' למשה, והמצרים משיגים את עם ישראל חונים על הים.
ננסה נא להבין את המצב: עם ישראל – יוצא לאחר שעבוד ארוך במצרים – לחרות,השמחה רבה והתרוממות הרוח בשיאה, ומשה – במצוות ה' – מבקש מעם ישראל לשוב על עקבותיהם לכיוון מצרים, ומכניס את העם לחשש כבד ולמורא גדול כמאמר הפסוקים :"וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה'" [ד,י]. על רקע זה מובן גם זעמו של העם על משה "..המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?" [ד,יא]
לשם מה היה צריך להעביר את העם טלטלה כ"כ קיצונית משמחה רבה לעצב תוגה ויראה רבה?
אף בדורנו זכו אבותינו לצאת מגלות לחירות עם תקומתה של מדינת ישראל ועלייתם של יהודי הפזורה בגלויות לישראל. בשנים הראשונות לקום המדינה [וגם בשנים שקדמו לה] היינו עדים להתרוממות הרוח היהודית, החלוציות, העשייה ובנין הארץ, הפרחת השממה, על ידי יהודים שעלו מהגלות ונשקו לעפר ארץ ישראל. גם בעניני בטחון התמודד העם היהודי בארץ מול אויבים רבים בהצלחה.
בשנים האחרונות ישנה תחושה הולכת וגוברת של בלבול וחוסר אונים. שנות בצורת ארוכות, הביטחון העצמי של העם בחוסנו התרופף קמעה, ומערכות שלטוניות במדינת ישראל שזכו להערצה רבה בעבר מתגלות באפסיותן.כביציאת מצרים, עברנו משלב שמחה והתרוממות רוח לבלבול, דאגה וחוסר אונים. ויש לתהות מדוע עוברים אנו תהליך זה?
דומה שתשובה לתהליכים שעוברים עלינו ניתן למצוא בהקבלה לתהליך שהעביר ה' את עם ישראל ביציאת מצרים שעה שציוה את משה להורות לעם לשוב על עקבותיו ולחנות על הים בהסברו המאלף של ר' צדוק הכהן.
ר' צדוק הכהן מאנשי ההגות בדורות הקודמים באר כי לכל תהליך מהותי חייבת להתבצע הכנה יסודית. טבעו של האדם שהתגלות פתאומית איננה משפיעה עליו אם לא קדם לה תהליך הכנה מתאימה ותהליך הבשלה איטית. ההבשלה האיטית שנבנית נדבך אחרי נדבך מכינה את האדם לישועה הגדולה.
השבת עם ישראל לחנות על הים, סמוך למצרים הרודפים אחריהם, רוח הקדים שניהג ה' כל הלילה [יד,כא] והצבת עמוד הענן בין מצרים לישראל [יד,יט-כ] היו כולם נדבכים שעשה ה' בהכנת לבבות עם ישראל לישועה הגדולה שעומדת להתרחש לנגד עיניהם – נס קריעת ים סוף וניעור מצרים בים. באותה הדרך, כל המאורעות שפוקדים אותנו בימינו – והמעבר החד מהתרוממות הרוח בשנים הראשונות לקום המדינה למצבנו כיום – הם נדבכים בהכנת לבבותינו לגאולה השלמה הממשמשת ובאה.
נמצאנו למדים שהבנת התהליך שעבר עם ישראל ביציאת מצרים תסייע בידינו להבין את התהליכים שעוברים אנו בימינו לקראת הגאולה העתידית שעתידה להיות מעין גאולת מצרים כהבטחת הנביא מיכה [ז,טו]: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
(**)העצמה שבשתיקה – בעקבות ה"כלי יקר" על:"מי כמכה באלם" / כתב וערך: מיליס יואב
פרשת בשלח היא שבת שירה, ע"ש שירת הים שבה פצחו עם ישראל למראה נס קריעת ים סוף וניעור המצרים עד מות האחרון שבהם בים.בשירת הים אנו קוראים "מי כמכה באלם ה' " [טו, יא].
פסוק זה מעורר קושי גדול שהעסיק רבים מפרשני המקרא ולא כאן המקום להתעכב על כולם.כיצד ניתן לאמר "מי כמכה באלים ה' ?" וכי ה' הוא אחד מאלים נוספים שקיימים? והלא אנו מאמינים ויודעים כי ה' הוא יחיד בכל היקום ואין עוד מלבדו?
בעל ה"כלי יקר" מביא את דברי הגמרא במסכת גיטין [נ"ו, ע"ב] שם דרשו חכמים את הפסוק מי כמוך באלים כ: מי כמוך באלמים, וזאת מאחר והמילה אלים נכתבה במקרא בכתיב חסר [ללא י']: אלם. לדעת הכלי יקר מי ששומע את עלבונו ומתאפק להיות כמחריש וכובש את כעסו הוא הגבור והחזק כמאמר חז"ל במסכת אבות: "איזהו גיבור הכובש את יצרו".
לפיכך, גבורתו של ה' מתגלית בכך שאף שהוא שומע את מחרפיו – שותק ה' ועושה עצמו כאלם. ומתי שתק ה'? כאשר אמר פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו…לא ידעתי את ה' " [ה,ב].
וממשיך בעל הכלי יקר ודורש: ואם תרצה לאמר שהגמרא בגיטין התכוונה לאלמים ממש, הכוונה היתה שמשה בשירת הים ששבחו של ה' כל כך גדול עד כי האלמים – שאינם יכולים לדבר – מעידים על כך. ומנין? שנאמר: "השמים מספרים כבוד אל". וכי השמים מדברים?! ונאמר: "מקולות מים רבים". וכי המים מדברים? ולמרות זאת השמים והמים עושים את רצון קונם, ובכך מספרים את שבחו וגבורת ה' באלמות שבהם.
ופרוש נוסף לא פחות מענין שמביא בעל הכלי יקר ובו מסר גדול גם לכל אחד מאיתנו.רש"י פירש אלים = חזקים. בעל הכלי יקר משלב את פירוש רש"י עם דברי הגמרא במסכת גיטין אלים=אלמים יחד עם המשך הפסוק "..נורא תהילות עושה פלא" בדרך מקורית ומרתקת. לאמר לך, ששבחו של ה' כל כך גדול עד כי כל המנסה להרבות בסיפור שבחו נקרא ממעט, ולכן האלים = חזקים כדברי רש"י, הם החזקים שכובשים את עצמם ושמים עצמם כאלמים מהיראה שמה ימעטו בתהילת ה', ולכן אמר משה מי כמכה באלם [בכתיב חסר], לאמר גם בחזקים וגם באלמים שהתעטפותם בשתיקה כאילו אמרו "מי כמוך ה' … נורא תהילות, ובחוזק היד הם כובשים פיהם.
בעל "הכלי יקר" – שהיה ידוע בדורו כדרשן מבריק ששילב בדרשותיו למקרא עניני מוסר רבים – מעביר לנו מסר חשוב: לעיתים השתיקה והשמת עצמנו כאלמים היא הביטוי לחוזק ולעצמה. לעיתים, השתיקה היא ביטוי לחשש שמא כל דבר שייאמר ימעיט מגודל או מחשיבות הדבר עליו אנו רוצים לאמר מה. פעמים שהתהילה או הכבוד שבדבר נראים מאליהם וכל כך מובנים עד כי כל דבר שייאמר עליהם רק ימעיט מחשיבותם. חכמת האדם היא לדעת מתי העצמה נמצאת בשתיקה ומתי יש לאמר את דברו.
**********
לע"נ אמי זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל. שבת שלום. יואב מיליס