לפרשת אמור: "אמר אל הכהנים בני אהרן" – הזהרת הגדולים על הקטנים
פרשת אמור פותחת באיסור טומאת כוהנים למת: "ויאמר ה' אל משה, אמר אל הכהנים בני אהרון, ואמרת אלהם, לנפש לא יטמא בעמיו". את כפל האמירות שבפסוק זה דרשו
פרשת אמור פותחת באיסור טומאת כוהנים למת: "ויאמר ה' אל משה, אמר אל הכהנים בני אהרון, ואמרת אלהם, לנפש לא יטמא בעמיו". את כפל האמירות שבפסוק זה דרשו
פרשת קדושים המשופעת בחמישים ואחת מצוות פותחת בדרישה כללית המופנית אל כל אחד ואחד מעם ישראל "קדשים תהיו". מה משמעות הדרישה להיות קדוש? האם לא
בנגעי הבתים המובאים בפרשתנו – שאף הם חלק מנגעי הצרעת – תמה המדרש תנחומא מדוע לוקים העצים והאבנים שלא חטאו? ומשיב: כדי שיראו בעליהם ויעשו תשובה. ולדעת התוספתא
ביום השמיני לחנוכת המשכן ותחילת העבודה הסדירה במשכן, ביום שבו מתקדשים אהרון ובניו לכהונה גדולה, מצווה משה לאהרן: "..קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת
בפרשתנו – צו – מובאת תורת זבח השלמים: שלמי תודה ושלמי נדבה. חז"ל פרשו שלמים = שלום, ש"כל המביא שלמים מביא שלום לעולם". ומדוע? זבח השלמים היה
פרשתינו – פרשת ויקרא – עוסקת בעבודת הקרבנות שאחד מהם הוא קרבן חטאת המובא בגין חטא שנעשה בשגגה. לדעת האברנבאל הפגיעה בממונו של אדם בקרבן החטאת תניע
מיד לאחר הציווי על השבת בפתח פרשת ויקהל, מצווה משה את כל עדת בני ישראל: " קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת
לאחר חטא העגל, מובאת בפרשתינו – כי תשא – התדיינות חריגה שאין כמותה בתורה ובנביאים [י.לייבוביץ] בין משה לה' ובמסגרתה מבקש מה': "הודיעני נא את
המשכן וכליו – שעל בנייתם מצווים ישראל מפרשת תרומה ועד לסוף ספר שמות – זכו לאנלוגיות רבות לקיום האדם בעולמו כפרט, ולקיום האדם כקולקטיב [=קבוצת
מכל ג"ן המצוות החשובות בהן משופעת פרשת משפטים בחרה התורה לפתוח בענין העבד העברי, שלפי חז"ל מדובר באדם שנמכר ע"י בי"ד בגניבתו. וכי לא ראוי
נבנה ע”י פנינה ולטר בניית אתרים
© 2021 יואב מיליס עוה"ד. כל הזכויות שמורות .