Category: שמות

מיד לאחר הציווי על השבת בפתח פרשת ויקהל, מצווה משה את כל עדת בני ישראל: " קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת

לאחר חטא העגל, מובאת בפרשתינו – כי תשא – התדיינות חריגה שאין כמותה בתורה ובנביאים [י.לייבוביץ] בין משה לה' ובמסגרתה מבקש מה': "הודיעני נא את

המשכן וכליו – שעל בנייתם מצווים ישראל מפרשת תרומה ועד לסוף ספר שמות – זכו לאנלוגיות רבות לקיום האדם בעולמו כפרט, ולקיום האדם כקולקטיב [=קבוצת

מכל ג"ן המצוות החשובות בהן משופעת פרשת משפטים בחרה התורה לפתוח בענין העבד העברי, שלפי חז"ל מדובר באדם שנמכר ע"י בי"ד בגניבתו. וכי לא ראוי

פרשת יתרו כוללת שני עניינים מרכזיים: ביקור יתרו אצל משה ועצת מינוי הדיינים והשני: מעמד הר סיני ומתן תורה. יתרו יועץ למשה למנות דיינים לישראל

ה' אומר למשה: "דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירות בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים" [יד,א], וזאת

בפרשת בא מופיעה המצוה הראשונה שבה נצטוו ישראל כעם והיא קידוש החודש וקביעת לוח עברי, זמנים ומועדים אשר יקודשו ע"י ישראל לא מכח הפעולה הטבעית של מולד

בפתח פרשת וארא מתבקש משה לאמר לבני ישראל את הבטחת הגאולה על ארבע לשונותיה: "..והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים;ולקחתי אתכם

פרשת שמות הפותחת את ספר שמות היא תחילת ספורו של עם ישראל כעם. מעתה, סיפור חייו של כל אדם מישראל ארוג ומתפרש על רקע התגבשות בני ישראל כעם במצרים.